התוכניות להמשך היום - להכין עם בטי פשטידת תרד מסורתית. לשם כך, אנחנו מקפלים ציוד והולכים לעשות קניות בשוק מודיאנו. השוק בן 100 השנים קרוי על שם המתכנן העירוני שלו, אלי מודיאנו, בן למשפחת בנקאים יהודית. הוא סידר אותו כך שהסמטאות הרחבות יהיו נוחות למעבר ויחצו זו את זה כדי שאפשר יהיה להגיע אל כל נקודה בקלות. רחובות השוק מובילים אל הרחובות הראשיים של העיר, כך שאין לו כניסה ראשית אחת. נכנסים פנימה מכל נקודה, ופשוט נסחפים.
יש בו את כל מה שצפוי למצוא בשוק עירוני שמשרת את תושביו. הרבה פירות וירקות, כולם מפתים ומוצגים נהדר. דגים ופירות ים טריים, מעט חנויות בגדים וכלי בית, ובין הדוכנים משובצים כמעט באקראי טברנות קטנות ובתי קפה להניח בהם את השקיות, לשתות ולהתעדכן.
בלטו לטובה חנויות עם אופי יווני ששמחתי למצוא, למשל סמטה של מוכרי זיתים ושמן זית. חלק מהזיתים היו ארוזים בווקום, כאילו למתנה.
וגם פינה מכובדת לעלי גפן ברוב דוכני הירקות.
או חנויות גבינות לבנות ויוגורט.
ואפילו חנות אלכוהול עם מבחר מסחרר של אוזו.
הייתי בטוח שאלו בוטרגה, ביצי בורי מיובשות בשעווה, אבל הסתבר שזה בשר מומלח. מסקרן.
מושיק שכנראה מתגעגע למטבח מחליט לחרוג מהתסריט ומתכנן לבשל מנה נוספת בעצמו כדי להראות פן נוסף של היוגורט. אנחנו משנים כיוון וחותכים דרך הסמטאות אל איזור הדגים.
בהמשך הוא פשט על חנות תבלינים ורוקן את המדפים ממוצרים אקזוטים. משהו הודי נרקם אצלו בראש.
את הסיבוב בשוק והמשך הביקור אצל בטי בבית תוכלו לראות כבר בפרק השני של הסדרה.
אין תגובות
הוסף רשומת תגובה