יום חם, אני עובר בין הצללים של בתי האבן ומתקדם על הכביש הראשי. לא חסרות בו פינות אותנטיות ושקט נעים, אבל נראה שהרבה תיירים כבר גילו אותו. יותר מדי שלטי מסעדות וחנויות מזכרות לאורך הדרך פוגמים בפסטורליה.
הגעתי לצד המזרחי שיושב על צוק, ומעבר אליו נפרש ים שקט שגוון הכחול שלו חדש לי. הטיילת שלאורך הצוק מלאה במסעדות דגים, ואני מנחש שלמרות הכל אלו לא מלכודות תיירים.
הכביש של הטיילת מתעקל חזרה ומוביל אותי אל מרכז הכפר, לכיכר קטנה שממנה נשלחים כבישים צרים. כמה בתי קפה, זקנים חביבים ובתי אבן יפים. בהחלט מקום נעים לנוח בו, אבל לא יודע כמה הייתי מחזיק מעמד לאורך זמן.
תגובה 1
נראה כמו מקום קסום להרגע בו... לי זה הזכיר את החופים של קפריסין
הוסף רשומת תגובה